סיטרואן 2CV

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיטרואן 2CV
מכונית מדגם "ריפל בונט" (Ripple Bonnet) סיטרואן 2CV שיוצר בין השנים 1948 ו-1960
מכונית מדגם "ריפל בונט" (Ripple Bonnet) סיטרואן 2CV שיוצר בין השנים 1948 ו-1960
מאפיינים כלליים
יצרן סיטרואן
שנות ייצור 1948‏-1990
יחידות שיוצרו 5,114,961
הרכבה
מודל אחריו סיטרואן דיאן
מרכב 2 דלתות (מסחרית (ואן), 2 דלתות (טנדר), 4 דלתות (האצ'בק)
אורך 3.83 מטר
רוחב 1.48 מטר
גובה 1.60 מטר
משקל 560 ק"ג
בסיס גלגלים 2,400 מ"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מפרט טכני
מנוע בנזין: 375 סמ"ק (9 כ"ס), 425 סמ"ק (12 כ"ס), 435 סמ"ק (18 כ"ס), 602 סמ"ק (29 כ"ס).
מעצב Flaminio Bertoni עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סיטרואן 2CV, המכונה גם דה שבוצרפתית: deux chevaux; בתרגום חופשי: "שני סוסים") הוא דגם מכונית חסכוני שיוצר בידי יצרנית המכוניות הצרפתית סיטרואן בין השנים 1948 ו-1990. דגם ה-2CV שייך לקבוצת מכוניות מצומצמת שהוצגו לראשונה זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה וזכו להצלחה לאורך שנים רבות לאחר מכן - במקרה של דגם זה, במשך 42 שנים. גרסת הרכב של פייר-ג'ולס באולנג'ר משנות השלושים הייתה חדשנית לתקופתה בהיבטים הבאים:

  • היא הייתה זולה וחסכונית, ואפשרה גם לאיכרים בצרפת, שהיוו חלק גדול מאוכלוסייתה באותה תקופה, להשתמש ברכב, דבר שעד אז לא התאפשר להם מבחינה כספית. הנתון הבא מדגים את חסכנותה של המכונית: היה לה צורך בשלושה ליטרים של דלק לכל היותר כדי לנסוע 100 ק"מ.
  • היא הייתה יציבה, ותפקדה היטב גם בתנאי שטח לא-נוחים, כמו אדמות מעובדות או דרכים לא-סלולות.

המכונית נמכרה היטב בישראל, ואף שימשה כרכב צמוד לקציני צה"ל בדרגת סרן-רס"ן.[1] ניתן לה הכינוי המזלזל "פחנוע".[2]

דגם ההופמן 2CV אשר יוצר בגרמניה בין השנים 1988-2007 התבסס על דגם ה "סיטרואן 2CV"[3]

דגם הקופה סיטרואן ביז'ו אשר יוצר בבריטניה בין השנים 19641959 התבסס על דגם "סיטרואן 2CV".

יוצרו 3,872,583 יחידות.

פרויקט TPV[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרה לפברה היה המהנדס הראשי בפרויקט TPV (ראשי תיבות של Très Petite Voiture - מכונית קטנה מאוד). בשנת 1939 מפתחי המכונית כבר סברו כי היא מוכנה לצאת לשוק ומספר אבות-טיפוס של הדגם נבנו. אבות-הטיפוס הללו היו בנויים בחלקם מאלומיניום או מגנזיום והכילו מנועים בעלי מנגנוני קירור הפועלים על מים. מושבי המכונית היו ערסלים שנתלו מגג המכונית על ידי חוטים.

במהלך כיבוש צרפת בידי גרמניה בזמן מלחמת העולם השנייה, מנהלי מישלן (בעלת המניות המרכזית של סיטרואן) וסיטרואן החליטו להסתיר את פרויקט TPV מהנאצים, מתוך חשש מפני בקשות צבאיות לאספקת הרכב שפותח בפרויקט. חלק מרכבי ה-TPV הוחבאו במקומות מסתור ואחרים הושמדו. בשש השנים הבאות התעמק באולנג'ר בחיפוש אחר חידושים ושיפורים. לפני שנת 1994 סברו כי רק שני אבות-טיפוס מהפרויקט שרדו, אך בשנה זו נמצאו שלושה רכבים נוספים מהפרויקט, בתוך אסם. נכון לשנת 2003, ידועים רק חמישה רכבי TPV ששרדו. במשך זמן רב, סברו כי החבאת הפרויקט מהשלטונות הייתה מוצלחת עד כדי כך שכל רכבי הפרויקט אבדו לאחר המלחמה. אך למעשה, מיקומם היה ידוע לשומריהם, ובשנות החמישים ניתנה הוראה להיפטר מהם.

דגם הסיטרואן FAF נגזר מדגם ה"סיטרואן 2CV".

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]