אאוריקה, נמצאה אחות תאומה לזקנה שלי ... דה-שבו בלגית, שנת יצור 1963 במפרט זהה לגמרי לזו שלי - אני כבר לא לבד.
הימים ימים קשים, אז כדי לנחם ולהתנחם דפקתי בדלתו של בעל הדה-שבו מעיר מגורי שתמיד הבחנתי בו, לעיתים חלפתי לידו, אבל ואף פעם לא שוחחנו ... הצגתי עצמי וזכיתי לשיחה מענגת.
מאיר שמו (השם מלא, שמור איתי), תימני שעלה ארצה עוד לפני קום המדינה, עבד במקורות והתאהב בדה-שבו, בפשטות התחזוקה, באמינות המנוע ובהנאה מהנהיגה בה.
בשנת 1967 רכש לעצמו אחת יד שניה שמורה היטב מבעלים בקריות שליד חיפה.
הרכב עצמו, דה שבו 425 סמ"ק עם מערכת חשמל 6 וולט תוצרת בלגיה ... אחות תאומה לדה-שבו שלי!
הדה-שבו יקרה מאוד ללבו ובשיחה איתו האור מעיניו ובכל עת ששמה מוזכר, מזכיר לי למה אני אוהב את הרכב הזה.
ובמהלך השנים הקפיד לנהוג באופן קבוע וגם כאשר רכש רכבים חדשים יותר, וטיפל בה אצל יאני האגדי ביפו. לטענתו הרכב כבר עבר את ה350,000 קילומטר אבל שמור היטב - ומה שנכון, נכון. הוא בחר שלא להסב אותה למתח של 12 וולט כמוני ומחזיר מאגר נורות ורכיבי חשמל לעת מצוא ... וטוען את המצבר לפני כל נסיעה, כי זה היחיד שיש לו בנמצא!
הרכב נראה שמור ביותר בחניה בחצר, אין מכות ושריטות, הצבע עדין מבריק, הניקלים כבר לא מבריקים על במצב טוב, ופנים הרכב בהחלט שמור, כמו גם לוח השעונים והרצפה. הרכב אפילו מצויד עדין בגג הפיברגלס כמו של הזקנה שלי ולפני שהחלפתי לגג הברזנט המתקפל בשיפוץ הנוכחי.
תענוג וקנאה על מה שהייתה יכולה להיות (ועוד תהיה!) הזקנה שלי.