שגרה היא דבר טוב, יש בה הרבה בטחון ושלווה של דברים ידועים מראש וגם נסיעה שגרתית בדה-שבו שלי מנחילה בי שלווה, בטחון ורוגע.
אז חשבתי להנציח אותה, עומדת כך סתם בסיום נסיעה שגרתית - באמצע היום - מפה, לשם ולשום מקום.
כי אחרי התלאות, האכזבות והמרור שהאכילה אותי זאת - כל יום של שגרה ונסיעה ללא מטרה מיוחדת היא חגיגה בפני עצמה. והדה-שבו שלי לומדת לתת שרות באחריות ומהמנות.
הצילום עצמו, גם הוא נאה בעיני - זוית הצילום, הקומפוזיציה, התאורה ובפרט המבט של הרכב "המאיים משהו" מגניב בי חיוך.