הדה-שבו הצטננה, זוכרים?
טוב, גם אם לא, הרי שהזקנה פיתחה לה דליפה והגיע הזמן לטפל במקור הבעיה - הווה אומר, מבקרים אצל הפחח!
למי שלא זוכר, אודות הצטננות הזקנה - הנה תזכורת קצרה.
לקח לי קמת זמן ובסוף איתרתי פחח חביב שהיה מוכן לגעת בגופה הרעוע של הזקנה. כבר בשבוע שעבר עברתי אצלו, זה התבונן, בחן וקבע - יש לך סדק וחתך עמוק, ממש בחיבור שבין החלון הקדמי וציר מכסה המנוע. לא נורא ולא איום, אבל בהחלט יש לטפל בתרופה וזה יעלה כך וכך וחצי יום עבודה. קבענו מועד ונפרדנו. אחרי הכול הצטננות אינה דבר של מה בכך ויש לטפל בה ואיזה רופא מתאים לפח של הזקנה, אם לא פחח ותיק.
היום הגיע המועד. הדה-שבו כמובן דלפה גם בלילה ושלולית קטנה נקוותה על רצפתה ... השבוע החורפי הוא בהחלט מועד מתאים לשים סוף להצטננות.
אז אחרי מספר סידורים, יצאנו (היא ואני) בחדווה לכיוון מוסך הפחח ... חיש קל ואנחנו שם, מוסרים המפתח, מביטים בעינים כלות לכיוונה ובמבט מתחנן לכיוון הפחח: שמור לי עליה, על תעשה לה רע, היה עדין!
אבל, מה לעשות - יש עוד דברים בחיים והייתי חייב לעזוב. נחזור בהקדם. נתראה בקרוב, אהובה שלי.
יצא ובמהלך היום עברתי בסביבה ונכנסתי לבקר את הדה-שבו שלי ומצאתי אותו חצי אפויה. לא משהו דרמטי, אבל קצת מדאיג. בכל מקרה, שייפו וניקו ומילאו בחומר ועוד קצת מרקו והנה זה כך.
הגיע השעה שנקבע ותפסתי אוטובוס למוסך - חוויה בפני עצמה ותענוג צרוף של תחבורה ציבורית.
בכל מקרה, הגעתי ומצאתי את הזקנה עומדת בצד, לבד ... אבל, שלמה, מתוקנת ואפילו צבועה משהו כתרופה להצטננות שהייתה ועיננה עוד! תודו שהיא ניראת טוב. בסה"כ לא נורא ונראה שבהחלט שווה את ה-350 ש"ח שהתרופה הזו עלתה ... אין ביטח בריאות ממשלתי לעניין.
