מפגש מועדון הדהשבו, מתגלה כמעין בית הבראה נפשי עבורי ... כשהזמנים קשים מעט, העבודה דוחקת, הילדים מעצבנים, האישה מנדנדת, החום מכה והלחות כבדה וסתם כשצריך ואפשר להתפנות לשעה קלה לנקות את הראש - מפגש מועדון הדהשבו, זה המקום עבורי.
אז יצאתי לקפה Si Espresso שבתחנת הדלק של לטרון והנושקת לעמק האלה המקסים והירוק בתקופה זו.
הנסיעה עצמה משעממת למדי - כביש 1 הפך לרצוף מחלפים, גדרות, מעקות ומפעל נשר ההופכים את הנוף לעירוני מדי ... רק כאשר שער הגיע והרי ירושלים ניבטים ברקע - אפשר להתרווח מעט בכסא הנהג. אבל, אז כבר פונים ויורדים במחלף לטרון לכיוון מפגש מועדון הדהשבו.
הגעתי.
מבחינתי, המטרה העיקרית הייתה לאסוף מאיל - את גריל הדה-שבו הישן שהזמנתי לי מאוסטריה ושכב אצלו חודשיים, או יותר (אוי לבושה).
בוצע - כעת יש לי גריל מקורי עם סמל סיטרואן ... מקווה שזה ישים קץ לשאלות האינסופיות ברחוב: איזה רכב זה? "דה-שבו חברים, דה-שבו!!!".
איל עצמו, הצליח להשבית את הדה-שבו המשופצת שלו - כאשר נראה שהרינגים שלו הפסיקו לצלצל וכעת ההתלבטות היא לאן ואיך לגרור אותה ... עצוב בלב. תמיד עצוב לראות דהשבו מושבתת. אבל, נדמה שאין לאיל בעיה עם זה ובמקום הדה-שבו שלו הגיע רכוב על Triumph שנת 1969 במצב לא פחות טוב מהדה-שבו שלו. החברים, כמובן, התקבצו מסביב והתרשמו מראש מנוע 1,200 סמ"ק בגודל מזערי למדי - מפלאי הטכנולוגיה הבריטית (כאשר עוד היה פלא כזה).
מעבר לכך, הגיע חבר חדש והדה-שבו שלו ניצבה במרכז השורה והרכב השחור לבן שלו - בהחלט לא בייש אותה בשום צורה ואופן.
באמצע גם בלטה לה צפרדע צהובה מסוג מאהרי ... גרסת הג'יפ של דהשבו (נחזור אליה מאוחר יותר).
ממש לאחר מכן, הופיע מעבר לפינה פנינה טכנולוגית הרכב של סיטרואן, ה-DS ונעמדה לה בקצה השורה. לא צריך להרחיב - כי שלמות כזו לא רואים כל יום ... התוצאה הסופית - בהחלט מרשימה ונדמה לי שזוהי שורת החברות (הכוונה, כמובן לרכבי הדה-שבו ולא לבעלים ... הם הרבה פחות חשובים!) המרשימה ביותר שצפיתי בה עד היום.
המפגש, כהרגלו היה מחכים - למדתי למתוח גומיות לטובת איזון טוב יותר של הישבן בכסא הנהג. קיבלתי כמה טיפים על הברחת חלקי רכב במכס בשדה התעופה בן-גוריון. שמעתי שאחד החברים רכש בחו"ל ודרך אתר eBay רכב סיטרואן מסוג Traxion Avant - עוד פלא טכנולוגי מתחילת המאה העשרים ... היא עושה, כעת, את דרכה באוניה לישראל. חשבתי שיהיה נכון לקיים מסדר כבוד בנמל ...
המפגש הסתיים - החברים נפרדו ויצאו לדרך ... לא, רגע!
איך אפשר לסיים מפגש בלי עוד איזו דרמה קטנה וזו הסתייעה בדמות ג'יפ המאהרי שנתקעה במורד הכביש ... אז חבורה של חובבי מכונאות ובעלי דה-שבו מוטרפים מעט, מהירה בשיירה קלה לכיוון.
נהגים שחלפו בדרך, בודאי חשבו שמשהו חשוד ומוזר מתרחש בצד הדרך הצדדית ... שורה של דה-שבואים, ג'יפ צהוב מוזר עם מכס מנוע פתוח וחבורת גברים גוהרת מעליו.
בקיצור, לאחר דין ודברים ובקבוק וחצי של דלק, כמה חבטות על משאבת הדלק, כמה משיכות על כבל המצערת, כמה לגימות של דלק ישר לסעפת ועוד כמה דיונים מעמיקים ברומו של אלוהי הדהשבו - התברר כי מיכל הדלק פשוט התרוקן לו.
זהו.
פשוט וקל ... אז בקבוק של ליטר וחצי דלק ועוד חצי מיכל מתא המטען של שמוליק - הספיקו להתניע את גי'פ המאהרי תוך גימומים ושעול בולטים.
שמוליק, מיהר לעקוב אחר המאהרי בדרכה לתחנת הדלק הקרובה וכדי לוודא שלא תנפח את נשמתה (או מיכל הדלק שלה) שוב.
וכמו שגרסתי בתחילת העמוד - עבורי מפגש מועדון הדה-שבו הישראלי (שנעדרתי ממנו לתקופה קצרה) הוא כמו בית הבראה נעים, נוח וביתי - סיום ראוי, לחוויה רפואית אמיתית!