צר עולמי מלהכיל, את המרה השחורה בה אני נמצא בימים אלו ... שלא יובן, אני נהנה בחופש הגדול מבילוי עם הילדים בטיולים, הפעלות וחופשות - באמת, מכול רגע! בכלל, אני רואה בזה שליחות ודוחה עבודה ועיסוקים אחרים לטובת זמן איכות יקר ערך זה.
רק שאי-שם, במחלקה הפנימית מאושפזת לה הזקנה שלי, הדה-שבו 2CV שלי וממתינה ליד אוהבת, מחבקת, מלטפת שתרכיב אותה מחדש ... ולי, פשוט אין זמן.
אז מדי פעם, אני מרים טלפון לשמעון הפחח - מברר לשלומה.
בכל זאת, קרובת משפחה.
אני מתעדכן על עוד שיוף ויישור, עוד יוזמה קטנה לתיקון איזו בעיה שהבחין בה לאחרונה ... אבל, מה עם איזו שכבת צבע בריאה? מה עם גומיות חדשות? זגוגיות? כדור ידית ההילוכים שהגיע ישירות מאוסטריה?
אולי אקח את עצמי ואסע לפחח? לא, אין זמן - יש מה לעשות והזמן דוחק ... והמרה הולכת ומתגברת והיאוש לא נעשה יותר נוח.
בכל מקרה, כולי תקווה שבשבוע הקרוב אצליח לנקות שולחן ... כי יש גם עבודה - ואז אתנפל עליה במלוא העוז.
זקנה שלי.