היום יצא ובשיטוטי ברשת, נתקלתי בחבר מהעבר (הדי רחוק, יש להודות - מזדקנים) שמכריז - על שיפוץ פיג'ו 403 ירקרקה ... אז יצא ולפני תקופה, נפגשנו באקראי בחתונה, והיות שאני אוחז בזקנה שלי והוא כבר היה בעלים גאה של הרכב המדובר - הגענו לשוחח על רכבי אספנות.
ובאותה שיחה, התוודה הוא בפני על רצונו לשקם את הפיג'ו 403 שלו.
זה ריגש אותי, כי ראו את הלהט והתשוקה בעיניו. מצד אחד ומצד שני את חוסר האונים, החשש ובעיקר התסכול מכך ... ומי כמוני זוכר תחושות ראשוניות אלו ... בעבר ובהווה.
והנה, היום אני רואה כי ממש לאחרונה, הושג הסכמה והשלטונות אישרו והפרויקט יצא לדרך - ואיני יודע מדוע ולמה, אבל מיד התנגן בראשי הלחן של 'החברים של נטשה" - "... אני חבר שלו, אני מכיר אותו ... קוראים לו ..." ועטפה אותי מעין תחושה של אושר, גאווה וסיפוק גדול על הבחירה, על האומץ ובעיקר קנאה על ההרפתקאה אליה הוא יוצא.
אז שווה.
אז תעקבו.
אז תפרגנו ... כי אין לו משג בכלל עד כמה הסתבך!