היום הצעירה עוברת לקבל פינוק.
לאחר כמה ניסיונות ומאמצים, ולאחר שהצעירה עמדה לה נטושה בחניה הציבורית בגשם השוטף - החלטתי שגם את המעט שכרוך בפירוק מיכל הדלק אני כושל מלבצע. לכן, גייסתי את החבר אהוד ממועדון הדה-שבו שייסייע בידי והיום הצעירה נגררת למוסך שלו ביהוד.
החלק המצער הוא שנראה שכאשר ניצבה בדד בחניה, אחד השכנים החליט לקפץ על כנף ימין שלה ופירק אותה ממקומה והשאיר כמה שריטות וזכרונות.
אז גררנו ודחפנו אותה למקום בו רכבים מסוגה מתפנקים - למוסך על הליפט.
קודם לכן, אהוד הרים מכסה מנוע והציץ פנימה וחוות הדעת לא הייתה כה שלילית. מיד אחר-כך סידר את מוטות ההרמה והיא בדרכה למעלה.
נשמתי לרווחה ... היות שגם אם הזדחלתי תחתיה בחול, קשה היה לבחון אותה לעומק. אז הפעם ומה שלמעשה הייתה ההצצה ראשונה שלי אל תחתית הרכב - נראה כי באופן יחסי היא בעלת רצפה ישרה, המכלולים תקינים, אין שברים ובעיקר נעדרת חלודת עומק אלא רק חלודה שטחית.
אמנם חול ולכלוך בכול מקום, כמה שריטות וכאמור חלודה שטחית מרובה - אבל לא נוראה בכלל.
בחינה מעמיקה יותר גילתה כי רצפת משען הרגל בקדמת הרכב אכולה מעט בצד הנהג וצד הנוסע. אבל זה לא משהו שיפחיד אותי אחרי החלודה העמוקה אצל הזקנה. הטיפול יחסית קל - הרצפה כפולה, אז חיתוך האזור הנגוע והחלפה מהירה במשטחים חדשים.
בשביל זה יש לי את שמעון הפחח!
אבל הגענו בשביל מיכל הדלק ואוהד התפנה למלאכה - אז הליפט התרומם ואהוד השתחל והחל מבריג, מושך, דוחף ומפרק ... והוא יצא.
המיכל.
שלם, ללא סדקים, מלוכלך בהחלט והצנרת יבשה.
אבל מיכל.
התפנינו לבחון פנימה.
גם פה ולמרות החשש הגדול מאבנים וחול התגלתה בעיקר חלודה שטחית שתזכה לשטיפה וניקוי הוגנים.
אהוד ימשיך לבד את העבודה, אני צריך לפרנס את הצעירה.
