בחמישי ולאחר סאגת גומיות הציריות, שלח לי אהוד מסרון ומעדכון "תגיע לאסוף את הרכב בראשון, הוא מוכן".
התרגשתי, דופק מואץ - הדה שבו הצעירה שלי שבה הביתה ולאחר שהתחדשתי בה ממש לא מזמן.
בבוקר ראשון, מלווה באבי שיזכה לאריכות ימים זחלנו בפקק לכיוון יהוד והנה היא עומדת שם בחניה - ממתינה לי.
אהוד, כמו המכונאי היסודי שהוא, לקח אותי לסיור מסביב לרכב - הערות, הארות והבהרות. לא הכול עדין תקין, אבל מה שנדרש בוצע -
- פירוק, ניקוי והרכבת מיכל הדלק
- פירוק, שיפוץ והרכבת משאבות הבלמים
- חריטת בלם ימין
- חידוש מערכת הדלק
- ועוד כמה נגיעות קטנות
יש עוד עבודה על הצעירה, בתמונה בוודאי מבחינים במצב מכסה המנוע. אבל היא במצב נסיעה ומצבה טוב אופן חריג לגילה והעובדה שעמדה מוזנחת תקופה לא קצרה.
העיקר, היא שבה הביתה.
אחרי שאהוד סייע בהרכבת המגבים וכמה מילות פרידה חמות - התיישבתי בכסא הנהג, התאמתי את מראות הצד ואז ... נגיעה קלה בסוויצ' והיא משתעלת קלות, מחרחרת ונדלקת מיד.
האושר.
החיוך.
החלון האחורי כמעט ולא מאפשר ראות, אז נסעתי אחור בזהירות ויצאתי מהחצר כאשר אבי נוסע לאיטו אחרי.
כיוונים ראשונים של מראות, אורות ותנוחת נהיגה וכמובן המבטים והשריקות מעוברי אורח, ויצאנו הצעירה ואני אל הכביש הראשי וסדרת רמזורים. אלו איפשרו לי להתרגל מחדש לידית ההילוכים הייחודית, המצמד הכבד ... וגם לגלות כי בהילוך רביעי (S) כאשר אני משחק עם דוושת המאוץ, ההילוך משתחרר! עוד משהו להתעסק איתו בעתיד.
כאשר אני מגביר מהירות בזהירות מדודה, עליתי לכביש 4 ובחנתי את היכולות שלה - עברנו את 80 הקמ"ש במאמץ קל וכאשר השעון הראה 84 קמ"ש שיחררתי את הלחץ על הדוושה וחזרתי לשייט במהירות של כ65 קמ"ש מאזין לסל"ד הנינוח שלה.
הרכב שייט מדי פעם לימין ולשמאל, במגע עם רוחות צד ומשאיות - הרגל שכבר שכחתי ויידרוש זמן הסתגלות.
אחרי הכניסה לעיר, בדרך צדדית ... ממש מול בית-הספר היסודי בו למדתי ובמרחק של פחות מקילומטר מהיעד, היא השתעלה, נשנקה וכבתה תוך כדי נסיעה. החלקתי אותה לצד המדרכה וניסתי להתניע שוב - הסטארטר מגיב והמנוע לא תופס. שוב ושוב ושוב.
נתתי לה לנוח ושלחתי את אבי שיחזור מסביב וננסה להתחבר אם כבלים ולמרות שהיה ברור שהבטריה במצב תקין.
אז בינתיים הרמתי מכסה מנוע והצצתי לבדוק שהכול תקין - דלק במסנן, אין עשן או סימנים אחרים.
מה יהיה?
ואז, אז זה פשוט ניבט מול עיני - אחד הקטבים התנתק מהסליל (קוייל) ... החזרתי אותו למקומו והכול בא על מקומו בשלום ושייטתי עד לביתי - היא הגיעה למקומה.