קשה, הולך לי קשה עם הדה-שבו הזקנה שלי.
אחרי שבוע ימים שבו לא הצלחתי להתפנות לטפל בזקנה שכבר זכתה לשמלה אדומה חדשה, הצלחתי היום להגיע לשמעון הפחח ומתוך מטרה להשמיש אותה למצב נסיעה ... לא ממש עמדתי ביעד הזה.
ברכב העמסתי ארגז כלים ויצאתי לפגישה עם הדהשבו שלי.
היא עמדה בחצר הפחח, בשמש, כאילו קורצת לי מרחוק.
תענוג.
ממבט ראשון, שמעון לא עמד בהבטחה שלו לסדר את שמשות הרכב - הקדמית והאחורית ... הולך קשה, אמרתי? עוד סיבוב על הרכב גילה מספר בעיות נוספות שדורשות טיפול, אבל בסופו של דבר לא משהו שבגללו צריך להכנס למרה שחורה.
אז שלפתי את ארגז הכלים ואת מיכל הדלק שמילאתי בתחנה בכפר ואותו רוקנתי לתוך המיכל הצמא של הזקנה (טעות ראשונה).
כעת, ניגשתי והרמתי את מכסה המנוע ופניתי לטפל בחיווט מחדש של כבלי המצבר ונעלי הכבל הבלויות ... זה לא לקח הרבה זמן ולאחר שאיתרתי את המפתח ונעצתי אותו בסוויץ', ניסתי להתניע את הדה-שבו ... שום דבר.
המצבר יבש.
חיברתי את הרכב שלי, בעזרת כבלים, למצבר היבש והפעם המנוע רעם - אבל לא התניע ... בחינה מהירה והבעיה אותרה כהעדר זרימת דלק מהמכל אל תוך המשאבה.
גייסתי את שמעון ובעזרת לחץ אוויר, ניקינו את צינור הדלק שהיה מלוכלכך למדי. 
ניסיון נוסף, לא עוזר.
כדי להרגיע את המצפון, זילפתי כמה טיפות דלק אחרונות מהמיכל ישירת לתוך הסעפת והמנוע נעור לחיים ... ונדם.
שוב, בעזרת הידית של משאבת הדלק - ניסיתי לזרז את הזרימה. לשווא.
טלפון לסמי וזה מייעץ לנקוט בשיטת המיכל התלוי שמזרים דלק ישירות למסנן הדלק והרצת המנוע למספר דקות לשחרור הדיאפרגמה של המשאבה ... אבל, דלק לא נותר במיכל. אז קפצתי שוב לתחנה הקרובה וחזרת במהרה להתקין את האלתור.
התנעה.
הדה-שבו הזקנה נעורה לחיים ושאגה בקול גדול.
אפשרתי לה לפעול בטורים נמוכים ואכן תוך דקה קצרה החלו טיפול הדלק לזלוף דרך צינור המשאבה.
נרגעתי ובמהרה חיברתי מחדש את מערכת הולכת הדלק והתנעתי את הגברת באופן מסודר.
כעת, למערכת החשמל ... טוב, לא אאריך ורק אומר שחוטים רבים נקרעו ויש עבודת שחזור לא קטנה כדי שנוכל לצאת לדרך ... לא ברור לי עם חלק מהמחוונים לא עובדים בגלל המצבר החלש, נורות או חיווט שגוי. נדרש לחזור לטיפול יסודי יותר בעניין.
הצפצפה עבדה וגם אור הברקס האחורי הפנימי.
סוג של נחמה.