עברו עלי ימים קשים - סמי מתקשר וציר חלופי אינו בנמצא. אני על גבול היאוש, אחרי כל ההשקעה והחזרת הרכב למצב נסיעה וסאגת הטסט ... האם להשביתו שוב ולהזמין חלק מחו"ל?
אז לא - היום, מתוך מטח ברד רועם בתוך מחסן גדול מלא רכבים ישנים משופצים או בתהליכי שיפוץ, בבית מלאכה של רב אומן נמצא לו החלק.
יוריקה!
האישה הכינה לי הפתעה וגררה אותי לסיבוב אצל מכר המחזיק כמה רכבי אספנות מרהיבים. החל מיגואר ירוקה, דרך אוסטין-הילי אדומה, MG מרשימה ועד טנדר רנו צהבהב. ישבנו, דיברנו ומפה לשם עולה שיש לו מכר, חבר או שותף לשגעון שמחזיק מוזיאון שלם של רכבי אספנות ובימים אלו נמצא בהליך שיפוצה של דה-שבו סהרה.
אז העמסנו את החבורה על הרכב המשפחתי והכבודה כולל הילדים דהרה לקיבוץ.
אווך, איזה מקום ואיזה איש שנוטפת ממנו אהבה למכונה ולאומנות שבה. מחמם את הלב. יש לו שם דה-שבו לבנה במצב מרהיב המשמשת אותו כרכב יום-יום ועוד שני דה-שבו מפורקים שמהם יצא דה-שבו סהרה אחד. אבל אין פה סתם עבודת הרכבה - אלא ייצור שלדה חדשה ומבריקה וחלקי המתלים וההנע משוחזרים מאפס, כולל תיבות העברה שעברו יצור מלא בכרסמות ממוחשבות ... ללקק את האצבעות!
קבלת הפנים הייתה מרנינה ומתוך הברד והגשם שהלמו בגג הסככה שטפו העיניים את האוסף המרשים שבתוכה. היו שם מינים וסוגים רבים, אבל מאחור - בסדנה המאולתרת - אוצר של ממש ... שני גופי דה-שבו ישנים, מפורקים ובשלבי שיקום ולצידם נח מרכב חדש ומבריק, בבניה עצמית, לדה-שבו סהארה. ועליו, שומו שמים, מכלולים מוזהבים ומוכספים כאילו ירדו זה הרגע מפס היצור ... ללקק את האצבעות!
טוב, התחלנו לדבר ואורי (בעל הנס שעמד להתרחש) החל לחקור למקור הרכב שלי ומה עלה בגורלו - מכאן לשם, חלקתי עמו את מר גורלי וזה - אץ ורץ לו למחסן: חפר, הפך, חיפש, חיטט ושלף מן הערמה צלחת חלודה מעט ועליה ציר ההנע הנכסף.
יוריקה! נס גדול היה פה ועוד ממש לאחר חג החנוכה, פח השמן זה כלום לעומת מה שהתרחש כאן מול עיני. אורי דווקא קיבל את כל זה בשקט ושלווה ורק ביקש ממני להבטיח להחזיר את הדה-שבו שלי למצב נסיעה בהקדם.
לפחות זאת אעשה.
אז הנה הוא החלק, הביטו וראו - איזה יפה, מונח לו שם.