בוקר. השכמה ואני דוהר למשרד התחבורה בחולון. כן, שוב עמדה מס' 1.
הפעם התור ארוך והרכב כבה. איזה ברוך, המצבר יבש ומתברר שהטעינה אינה מספקת לנסיעה עם אורות כל היום. מצליח להתניע ולנסוע בלי אורות ... רק שלא אכנס לחושך.
אחרי המתנה מייגעת, מגיע לדלפק ושם ממתין הבוחן מאתמול. הפעם האישור המיוחל נשלף במהרה ואני בדרך החוצה. החוצה? הצחקתם אותי, אותו, אותם שם במשרד התחבורה ... מהר, מהר לדלפק אחר לעדכן הרישיון.
איזה תור, שעות על שעות ... אבל עם קצת מזל פתחו לפתע דלפק מיוחד לעדכוני רישיון. עוד חצי שעה ואני בחוץ עם טופס מעודכן למהדרין!
רץ לדואר ישראל הסמוך ומשלם את טופס הרישוי החדש ומשם למכון הרישוי בהרצליה. נסיעה נעימה.
הרצליה - עיר ועם בישראל והבוחנים גם חוששים להביט לעברי. אולי זו השיטה - התשה? בכל מקרה, חותמות על הטופס ואני בחלון התשלום מקבל את המדבקה הנכספת!
יש! האח, הידד ... עברתי טסט לשנת 2011 לבד. לגמרי לבד ובלי טובות ובלי בקשיש.